רש"י על יבמות מ״ח ב

1 כי הני - ששים ואחר כן תבא אליה אחר שיעור אחר כזה תבא אליה:

2 הרי הוא אומר וינפש בן אמתך - והאי בעבד ערל כתיב כדמפרש לקמן:

3 בין השמשות של ע"ש ולא הספיק למולו - ומזהירו הכתוב לרבו על עבדו לנוח ביום המחרת ולא על שבת הבאה שהרי צריך למולו בשבת זו וכיון דמל מקרא אחר נפקא מלמען ינוח עבדך דלקמן מוקי לה בעבד שמל:

4 גר תושב - שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים:

5 האמר אין מקיימין - אפילו יום אחד:

6 ה"מ - דאין מקיים:

7 היכא דלא פסקא למילתיה - דלא קיבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו:

8 אבל היכא דפסקא למילתיה - בשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לשון מורי:

9 לישנא אחרינא ה"מ - דאין מקיימין היכא דלא פסק למילתיה שמקיימין סתם אבל היכא דפסק דאמר לו הריני מגלגל עמך י"ב חדש ואם לא תמול אמכור אותך מותר דהוי גביה כשכיר בעלמא:

10 לשמעתא - האי תרוצא דרב פפא דהיכא דפסק למילתיה משהינן:

11 לישני ליה הא - כגון דפסק למילתיה דיכול לקיימו כל י"ב חדש:

12 חד מתרי טעמי - שני ליה:

13 וכל רבותי אמרו לי משמיה - דרבי אלעאי:

14 הפסד טהרות - שמטמא את התרומות דעובד כוכבים גזרו עליו שיהא טמא כזב לכל דבריו:

15 לספר - מרק"א גבול, סְפַר בלע"ז כרך המבדיל בין ארץ ישראל לארץ העמים:

16 שלא קיימו ז' מצות - בעודן עובדי כוכבים ועד השתא לא איפרעו מינייהו דפורענות גנוזה להם לעתיד לבא אבל כשמתגיירין נפרעין מהם כדי למרק חובתן:

17 כקטן שנולד - ואינו נענש על שעבר:

18 מיראה - מיראת גיהנם והפורענות האמורה עליהם:

19 אשר באת - שמיהרת ולא איחרת: